אסף שריג היה פעם אחד הגיטריסטים הכי מושמעים ברדיו, מתוקף היותו גיטריסט בהרכב רוק מיינסטרימי להחריד - "איפה הילד" הזכורה לטוב. על חלקו בלהקה ועל עלילותיה דפדפו למומה. מאז פירוקה, ייאמר לזכותו, נמנע מלנסות את מזלו במיינסטרים, להתחבב בכח ולהשאר בכותרות, בניגוד לגיטריסטים אחרים של להקות דור הרוקסן כגון דודי לוי, שרון הולצמן, רם אוריון, פיטר רוט ושלומי ברכה.

השינוי הראשוני החל ב-1998 בהרכב הראשון של הווקי טוקיז (שנקרא אז Elbow ומאוחר יותר Toxic Lucy), שכלל את איתן רדושינסקי וחגי פרשטמן. משפרשו שני האחרונים, המשיך עם טל לבני על התופים וגיל דדיה על הגיטרה (עם עזרה מספי אפרתי, אלעד קרן, עידן אירלנדר, תום ברגר וגיא שטרנברג). הווקי טוקיז הקליטו שני אלבומים ("Abuser Friendly" ב-2001 ו-"The Stupid Years" ב-2004). הווקי טוקיז עוד נחשבים לעשיה עצמאית מתונה. משנטל על עצמו את מלאכת ניהול פאב הגרביצקי בגבעת ברנר, תרם להרחבת גבולות האינדי מעבר למשולש לבונטין-בארבי-הייניקן הבימה.

בגבעת ברנר ייסד את זאקא, להקת Pאנק-רוק תזזיתית, שפעלה כמעט במחתרת ובשיתוף פעולה הדוק עם הלייבל פית/קית. הקטעים הראשונים הרשמיים של הלהקה הופיעו באוספי פית/קית וקטעים נוספים הופיעו באוסף של הגרביצקי עצמו, שראה אור בצורה מאד מוגבלת ב-2006. לצדו בזק'"א מתופף שמיר מנשה (אקא Turtle Haze Candy) ומגטרר אריאל פלג, ששיתף עמו פעולה באחד מהליין-אפים המרובים של הווקיטוקיז.

אך שריג הוכיח שהוא לא חייב מסגרת של להקה כדי ליצור. הוא הקליט אלבום סולו מחתרתי ונטול תודעה עוד ב-1997 תחת השם Cortex, בעזרתו של ליאור מזרחי. האלבום מורכב מחמישה עשר קטעים אינסטרומנטלים אקספרימנטליים, כאשר ב-"Convoy" הוא משלב סמפלים מהשירים "Abidjan City" של מאנו דיבאנגו ו-"Are You Experienced?" של ג'ימי הנדריקס ואילו בשיר "El Alamain" נכללים סמפלים מהשיר "Come Sta La Luna" של הרכב הקראוט-רוק הגרמני Can ומהסימפוניה הרביעית של בטהובן בביצועה של הפילהרמונית של ברלין.

לאחר ששמיר מנשה, מתופף זאקא, התחזק באמונתו ונטש את ההרכב, חש שריג דז'ה-וו לא נעים לימי להקתו הווקי-טוקיז, שגלגוליה הרבים הביאו להתמוססותה. שריג חדל לחפש נגנים מחליפים ונותר עם הגיטריסט אריאל פלג. עמו הקליט את האי.פי Fat Elvis, שיצא בתחילת 2009 בלייבל פיתקית.