הגיטאריסט דני אברג'יל גיטרר 4 שנים בפלסטיק פיקוקס והיה שותף באחד הגלגולים האינסופיים של הווקי טוקיז (נטל חלק באלבומם השני The Stupid Years שיצא ב-2004) אולם מאז נעלם לזמן מה מבמת האינדי (אך המשיך לעבוד בבית החרושת ללהיטים העממיים של קובי אוז בטיפקס, כולל השתתפות באירוויזיון 2007 עם Push the Button) . בראשית 2005 הגיח שוב, הפעם לצידו של ירון מלול בהרכב גיישה נו. מלול ניגן בלהקה ארעית בשם Purple Wage עם טליה פרי לפני שהקימה את אליוט, נסיון כושל למדי שקרס לאחר שלוש הופעות. את הליין-אפ השלים המתופף חגי שלזינגר, בן דודו של ספי אפרתי, חברם הטוב. שלזינגר תופף בעברו בלהקת סופיה ופנטומיין ובמהלך 2005 שיתף פעולה עם רם אוריון בשני האי.פים שלו, "גיבור גיטרה" ו"קר".

על אף שלא חידשו באופן מיוחד במוסיקה שלהם ולא נבדלו באופן בולט מהרכבי אינדי-רוק אחרים בתקופתם, בכל זאת הפליאו באינדי-רוק קליט ומהנה, שזכה לחיבוק מצד הקהילה. בנובמבר 2005 נכנסו לאולפני קיצ'ה והקליטו את אלבום הבכורה, Idle Words, שראה אור רשמית ב-2006 בלייבל אירסיי. על השירים והלחנים מופקדים אברג'ל ומלול.

לאחר צאת האלבום נחלשה קמעא פעילות הלהקה והוקדשה בעיקר להופעות וגיבוש חומרים חדשים, תקופה שארכה ארבע שנים לערך. בסוף 2009 התכבדה לחמם את הופעתה ההיסטורית של אגדת הרוק הסיאטלית מדהאני בבארבי תל-אביב. לאחר הופעה זו נעלמה סופית מהרדאר, עם חריגה קלה ב-2011, עת שיחררה לרשת אלבום פוסט מורטם דיגיטלי בשם Dystopia.