שובל, בתם של המלחין ואיש קול ישראל לשעבר ניסים שובל והתמלילנית שרה שובל, גילתה כבר בגיל צעיר את כשרונה המוסיקלי, בעיקר בתחום השירה והנגינה.
כשהייתה בת 16 השתתפה בפסטיבל הזמר ב- 1979 בשיר "שבעה קנים", שאותו כתבה אמה עם המלחין סרג'יו פנחס. שובל הצעירה והאלמונית שרה את השיר, שפתח את הפסטיבל, בביטחון וברגש רב שהרשימו מאוד את הקהל והצופים. למרות פריצתה המוצלחת היא לא מיהרה להקליט שירים נוספים ושעתה לעצת הוריה להמתין עם אלבום הבכורה שלה.
בצבא היא הופיעה בפני חיילים כזמרת סולנית. באותה תקופה היא הייתה חברתו של גיא מרוז, שהופיע גם הוא כסולן, וכתב לה את השיר "אתה אבוד", שפתח את אלבום הבכורה שלה שיצא ב– 1981. אלדד שרים עיבד את שירי האלבום, ומלבד "שבעה קנים", השיר מהפסטיבל, בלט מתוכו גם השיר "על השמחה והצער", שהלחינה שובל למילותיו של המשורר הלבנוני ג'ובראן חליל ג'ובראן. חמישה משירי האלבום נכתבו על ידי הוריה של גיתית, שרה (מילים) וניסים (לחן). האלבום הבליט את קולה הבשל והחם של שובל, אבל בסופו של דבר לא זכה להצלחה גדולה.
באמצע שנות ה– 80 הכירה שובל את המוסיקאי רון דרויאן, שעבד אז עם נחום היימן כמעבד שירי המופע "חופים". השניים נישאו והחלו לנהל ביחד את הקריירה האמנותית של שובל. בשנת 87' שרה שובל בקדם האירוויזיון את שירם של עמוס אטינגר ודוד קריבושי, "הקליק". השיר הופיע גם על גבי אלבום שיצא באותה שנה ושתיעד את שירי התחרות.
אלבומה השני של שובל, "אל תגיד שלא אמרתי", יצא ב– 1988. דרויאן שימש בו מעבד, מפיק מוסיקלי, והלחין ארבעה שירים, ביניהם גם את השיר הבולט באלבום "אני מאמין בזמן". אחותה של גיתית, תמר שובל, כתבה את מילותיהם של שלושה משירי האלבום, וגיתית ודרויאן שרו בדואט את "בואי נישן". למרות ההפקה המהוקצעת של האלבום, הוא לא זכה להצלחה, וייתכן שתדמית הילדה הטובה, שדבקה בשובל בתחילת דרכה, הקשתה על הקהל לקבל אותה בסגנונות אחרים.
ב– 1992 עלה המופע "לילה לילה", שבו שרה שובל משיריו הידועים של המלחין מרדכי זעירא בעיבודיו של דרויאן. המופע זכה להצלחה, והשירים מתוכו הוקלטו לאלבום. בעקבות "לילה לילה" נוצר קשר בין שובל לבין מקהלת עובדי חברת החשמל, שזעירא נמנה במשך שנים עם עובדיה. העבודה המשותפת עם המקהלה הולידה הופעה בערב משיריו של זעירא, שפתח את פסטיבל ערד ב– 1993, וגם את האלבום "שני אורות בליל", שבו שרה המקהלה משיריו בהדרכתה של שובל. ב-1993 יצא אלבומה "עכשיו כבר כן", ואחרי הפסקה של שבע שנים היא הקליטה את האלבום "קופסא קטנה של אושר" בהפקה מוסיקלית של אילן וירצברג.
שובל נשואה לרון דרויאן והשניים הורים לארבעה ילדים: תום (בתו של דרויאן מנישואיו הקודמים), תות, שקד ופרי. השניים מנהלים חברה משפחתית בשם "תומיתות", המתמחה בדיבוב סרטים וסדרות טלוויזיה.
