בישראל, כמו בישראל, תמיד מזהים טרנדים באיחור. כשבעולם פשתה תופעת הררריוט-גירל, אצלנו עדיין גיבשו להקות בנות שיחזירו את עטרת שוקולד מנטה מסטיק, סקסטה ומנגו ליושנה. בעת החדשה היו אלה הנציגות הנאוות של בנות יעקב, ללדין, חמסה ודיימונד'ז. ומה לגבי רוק אמיתי? כל הדרכים מובילות למכשפות, וטוב שהיה לנו אותן לשמור על גחלת הרוק הנשי.

ב-2005 הכל השתנה. אם היה זה פחד במה של הבנות להחזיק גיטרה ביד, אזי הוא פג כלא היה. שרון קנטור, זואי פולנסקי, בילי לוי, תמר אפק, שילה פרבר ותמר אייזנמן הן רק חלק מגל הנשים שרתמו עליהן גיטרות. דן-יה (דנג'ה) שוורץ, לא רק שמהווה נציגה בולטת לתופעה זו, היא תמיד היתה חלק מלהקות גירל-פאואר, פשוט לא חשבתם על זה.

כבר ב-1995 ניגנה בלהקת רוק בשם מאנצ'יס עם טלי הרכבי (גיטרה), ארבל זגה (באס) ושלי אלגבה (תופים). הלהקה התפרקה אחרי שנה עקב הגיוס לצה"ל. באותה תקופה הן נהגו לבלות עם להקה אחרת לא ידועה, קרח 9, כאשר ארבל הבאסיסטית היתה החברה של הבאסיסט ואילו דן-יה הגיטריסטית היתה החברה של הגיטריסט. אחרי השחרור מהצבא, חברה שוב לאלגבה ויחדיו החלו את הפרק הבא, רביעיית הבנות ז'נוברק (עוד בליין-אפ: רויטל טופיול שירה וגיטרה, חגית שפירא על הבאס). להקה זו הספיקה להופיע הרבה ולהקליט מעט, רק תקליט שדרים בודד בשם "פחדים", לחן של רויטל למילים של יונה וולך. במרץ 2001 התפרקה. דן-יה לא נשארה מובטלת לאורך זמן. דפנה קינן, שניגנה באותו זמן בטריו רוק נשי משלה בשם ליליפוט (עם המתופפת...יעל כהן מהמכשפות), החלה לנגן עם היוצר אסף זנדהאוס והמתופף עידן זאבי. הם קראו לעצמם The Stagers. לאחר פירוק ז'נוברק, משכה את שוורץ אליה ללהקה כגיטריסטית שניה.

גם הסטייג'רס לא הפיקו חומר רשמי, על אף שהמשיכו להופיע עד 2004. אך עוד ב-2002, הכימיה הטובה בין קינן ושוורץ הביאו אותן להקים להקת רוק משלהן. כמתופפת, הן גייסו את...יעל כהן וביחד ייסדו את מונרו. הופעת הבכורה שלהן התקיימה בהייניקן הבימה קלאב בתל-אביב ב-26/12/2002. מונרו לא שרדה זמן רב. יעל כהן חזרה לחברתה משכבר הימים יעל נץ ויחד הקימו את ונוס (עם יניב דדון). דפנה ודן-יה המשיכו להופיע עם הסטייג'רס ובמקביל ייסדו לעצמן מסגרת חדשה - דפנה והעוגיות, להקתן המצליחה ביותר עד כה.

(כרזת הופעת הבכורה של מונרו בעיצוב ניצן שורר)