דנה גרובר
המדיה ניסתה להציג את דנה גרובר כאלטרנטיבה לקרן פלס, אולי בגלל המקום המרכזי שתופסים הקלידים ביצירה של שתיהן ודוקא על רקע לימודיהן של השתיים ברימון (למרות שגרובר למדה שנה אחת בלבד), אך ההשוואה לוקה בחסר. גרובר יוצרת פופ מאופק ודל אלקטרוניקה שמהווה אלטרנטיבה לפופ המלוטש להחריד, הבומבסטי ועתיר הדיסטורשנים של מטרופולין.
גרובר, על אף שמשלח ידה העיקרי הוא עריכת דין (בעלת תואר שני במשפטים), מצאה מזור בכתיבת שירים ובנגינה על פסנתר מאז גיל 14, אך רק בגיל 32 אזרה עוז להפיץ את שיריה, שעוסקים בעיקר בהיבטים פרטיים בחייה ("אם רק תביטו", "בוא נזדיין", "דוקא"). לשם כך נעזרה ברביב גזית כמפיק מוסיקלי. עבודתם המשותפת הבשילה ב-2008, עת יצא אלבום הבכורה שלה זושה. האלבום (הנפלא!) לווה מספר הופעות מועט, לאחריהן נעלמה מהנוף.
