דפנה בר ציון גדלה ברמת גן ומגיל 12 מנגנת על פסנתר וכותבת שירים. השיר הראשון שהלחינה היה תוצאה של סערת נפש כשמשפחתה פונתה מאופירה בסיני. עוד בטרם התגייסה השתלבה בחיי הלילה של תל-אביב. משהשתחררה ובידה חופן שירים, חברה להרכב הרוק ניו-וויב "מטרופולין" (לא של עופר מאירי כמובן), שהופיע ברוקסן ובמועדונים אחרים. מאוחר יותר נישאה לבעליו של מועדון הפינגווין. לאחר מספר שנים של הפסקה בעקבות לידת בתה, הקימה הרכב חדש, שפעל בשוליים בעודה מתפקדת כאם חד הורית. מתוך רצון לתפקד כאם ולהקנות לבתה עולם יציב, החליטה לא להתמקד במוזיקה והקדישה את מרצה לעולם המסעדנות וחיי הלילה בתל אביב.

ביקור מקרי בנווה צדק ב- 94' טילטל את דמיונה והצית בה את החזון להקים את קפה סוזאנה, שהפך לימים מוסד תל אביבי. ב-99' היא חזרה למוזיקה והוציאה את אלבום הביכורים שלה "אם אתה מקשיב" בלייבל פוך, ובו השיר "געגוע" שזכה להשמעות יפות ברדיו. בין היתר השתתפו בו יוסי פיין ונגן כלי ההקשה אילן קצ'קה. ב-2000 פתחה את הדאנס בר "לילה", שהיה אחד המצליחים והמדוברים ועזבה אותו כעבור שנתיים לטובת המוזיקה.

ב-2006 קינן בה שוב השד המוסיקלי. היא חברה למפיק דני רכט והחלה לעבוד על אלבומה השני, "תהומות". באלבום נוטלים חלק חברי נקמת הטרקטור אבי בללי, דני מקוב ופרסון, כמו גם גידי רז ויוסי בבליקי מפונץ', שהפיק את שיר הנושא. לאלבום הקליטה את "מתוך דמעה", גירסא עברית לשירם של הרולינג סטונס "As Tears Go By". ניצן זעירא מנענע אהב את התוצאה והחתימה על אלבום מלא. את האלבום הביאה אל הבמה בעזרתם של שי ברוך, יניב דדון וגולן זוסקוביץ'.

בד בבד, כתבה טקסטים בסגנון עברית קדומה לאלבום גרוב כנעני של שי וצר בהשתתפות מזי כהן, אריאל זילבר, כפיר בן ליש ואחרים. כמו-כן היא עומלת על ספר שירים וסיפורים קצרים שנמצא בשלבי סיום.