פעם, אי שם בשנות התשעים, כאשר שדרות עלתה לכותרות בגלל סיבות משמחות - הסצינה המוסיקלית הענפה ששיוותה לה צביון מנצ'סטרי משהו, התוודענו אל שמות כגון חיים אוליאל, מיכה ביטון, קובי אוז ויורם חזן. אלא שלכל מרכז יש שוליים וגם בשדרות מן הסתם קמו מוסיקאים שלא טעמו את טעם הפלייליסט הגלגל"צי. למשל תומר אלבז.

אלבז היה פעיל בשנות התשעים במספר הרכבי שוליים כגון הקלקלה החדשה (עם איתי פרל ועירון שבתאי, כיום בסינרגיה), להקת הליווי של מוסא נחמיאס ווריאציה של להקה רטורית (עם עופר הררי ורמי יחזקאל, מאוחר יותר במלטה יוק). מאוחר יותר כתב מוסיקה לתכניות טלויזיה, בילה קצת זמן בערוץ הילדים, אחרי כן בניו יורק ומשחזר התמקצע בעולם טכנולוגיית הסאונד. שם, במסדרונות החברה בה עבד, הקים ב-2004 את הסוכריות. עבור הקלטות החומרים חברה הלהקה (איתי שקד בכינור, אילן שערי בגיטרה חשמלית, טל גובהרי בבס ושמוליק אביצרור על התופים)  למפיק מייק פרדיס. עוד בתחילת הדרך, לקח יעקב גלעד המנהל האמנותי, את ההרכב תחת חסותו וליווה את כל תהליך היצירה וההקלטות.
 
את התקליט הראשון "אהיב בעליל" הקליטו חברי הלהקה בתל אביב ובניו-יורק לאורך תקופה של שנתיים ובנובמבר 2007 נשלח השיר הראשון לתחנות הרדיו "על ספסל בשדרה". את השיר ליווה קליפ עטור שחקנים שהוצג כשיר נושא לסרט שלא הופק מעולם. שדרות קיבלה ייצוג נוסף בתקליט: מתארח בו חיים אוליאל.