כנער ניגן קמינסקי במפוחית פה ושר, עוד לפני שהחל לנגן בגיטרה. ב-1960, כשהיה בן 16, הקים את להקתו הראשונה, האלילים המטורפים, שהסתפקה בנגינת להיטים (ללא שירה), ובראשם "טקילה" המקפיץ.
ב-1962, בתלבושת אחידה שכללה חולצות לבנות, פפיונים שחורים וז'קטים ירוקים עם פסי כסף, הופיע קמינסקי כסולנה של להקת ז'רר והכוכבים בקולנוע "רם" ברמת החייל. הופעה זו תיזכר כהופעת הרוקנ'רול הראשונה בארץ. לחברי הלהקה לא היה מספיק חומר להופעה, והם שרו הכל פעמיים, המומים מגודל הקהל הרעב למוסיקה זו.
בשנים הבאות קמינסקי המשיך לנגן בהרכבים שונים, וכשזיהה חוסר בנגני בס עבר מגיטרה לבס. באמצע שנות ה-60 הוא פגש את אחד הגיטריסטים הראשונים והטובים של התקופה: סמי גרבלי, והקים איתו את להקת כוכבי הכסף (Silver Stars), שבה ניגנו גם משה אולביץ' בגיטרה ומשה בויאנג'ו בתופים. בהתחלה הם הסתפקו בנגינה, ומאוחר יותר גם שרו מלהיטי התקופה, והפכו להצלחה גדולה. אך כמו רבות מלהקות התקופה, כוכבי הכסף לא החזיקה מעמד, והתפרקה בסוף 1966.
לאחר פירוק הלהקה הצטרף קמינסקי כזמר וכבסיסט אל להקת השמנים והרזים, "להקת צמרת" מצליחה ומפורסמת, עם עוזי פוקס מלהקת הלורדים בשירה וגיטרה, אילן דודמן מהכוכבים הכחולים בגיטרה ועוזי בויאנג'ו בתופים. השמנים והרזים הופיעה בהצלחה רבה ברחבי הארץ, ובסוף 1967 עשתה היסטוריה: היא הייתה להקת הקצב הישראלית הראשונה (חוץ מההדים של צל יונגרייז) שהקליטה שירים מקוריים והוציאה תקליטון. בתקליטון הופיע, בין השאר, שיר שקמינסקי הלחין, כתב ושר בצרפתית, "Attends" (ע' אילן מוכיח).
ב1968 פרש קמינסקי משירה ונגינה, והפך למנהל להקת השמנים והרזים, שהמשיכה לשמור על מעמד של "להקת צמרת" עם הצטרפותם של הקלידן צביקה פיק מהטלסטאר ושל הזמר-בסיסט דוד רג'ואן מהביט בלס. בהמשך אותה שנה פרש עוזי פוקס מהלהקה, והוחלף על ידי זמר בריטי שחור בשם ווטסון טי. בראון. הלהקה בהרכבה החדש הוציאה בראשית 1969 תקליטון, שבו שר רג'ואן שיר שקמינסקי הלחין: "יה יה מה יהיה" (מ' נמרי). השיר הפך ללהיט היסטרי בהופעות, אך לא הושמע ברדיו, בטענה שהעברית בו אינה תקנית, מה שהחיש את פירוק הלהקה.
קמינסקי המשיך זמן מה לנגן בהרכבים אחרים (ביניהם בסינג סינג), אך בשנות ה-70 היה מעורב פחות ברוק הישראלי. הלהיט שהלחין, "יה יה מה יהיה" היה ונשאר אחד מלהיטי הרוק המקוריים הגדולים של שנות ה-60, ואחד הבודדים שהופיעו, 20 שנה אחרי הופעתו, באלבום האוסף שנות השישים, שהוקדש ללהקות הקצב של התקופה.
