שי להב ממעריב היה בפסטיבל בומבמלה ב-2004, סבל והתרשם: "לפתע, בין דוכני השרוואלים לגזלני הג'חנון, נשמעו צלילים שהיו אנרגטיים וחשמליים באורח מפתיע לטובה. התקרבתי לבמה הקטנה, מסונוור מהשמש, וזכיתי לפטה מורגנה. באמצע כל השאנטי הזה עמדה להקת רוק אמיתית, שיודעת לתת בראש, מנגנת בצורה מהודקת ולא מזכירה את המילה "ג'ה" באף אחד מהשירים. מאז יש לי פינה חמה ללהקת חופש. בסקיצות שהגיעו אלי אחורי זה, חלק ניכר מהאנרגיות של ההרכב הלכו לאיבוד. אני שמח לבשר על מציאתן, אחרי האזנה לאלבום המוגמר. חופש נהנית ממנגינות מוצלחות של אורי קליאן, מריבוי של אנרגיות בלתי מרוסנות, ומהפקה מוזיקלית מצוינת של נועם ינקלביץ', הקלידן. אלבום הבכורה משלב היטב בין רצועות קליטות ומלודיות לקטעים מורכבים יותר, שעושים כבוד לנגינה...אלבום הבכורה שלהם טוב, אבל מצריך סבלנות ניכרת, היות ואין בו את האיכויות המיידיות ששובות את האוזן. אותי הוא תפס רק אחרי האזנה חמישית, ומדובר בקרדיט העולה על גדותיו. אבל מגיע להם. נסו ותיהנו".