ציר הרשע המשתרע מסוריה דרך עיראק וכלה באירן הביא עמו לפחות דבר אחד טוב, בשורה מוסיקלית שנישאה עם יהודי הציר לארץ ישראל. המוסיקה האתנית, השורשית שבעולם השיעי-סוני הנ"ל עשירה מספיק כדי שיוצאיו בארץ יעלוה לכתב ויתרגמוה לתוים, כפי שעשה דודו טסה לשיר העממי "פוג אל נחאל" (בפסקול "סוף העולם שמאלה"), צדיק זכריה עבור הפולקלור הכורדי ונאש דידאן (שבאחד מגלגוליה ניגן טסה) עבור השבט הפרסי הנעלם הזה. ועל אף שהנציגה הפרסית הבכירה שלנו, ריטה יהאן פארוז, לא הרהיבה מעולם קולה בשפת אמה (לפחות לא באופן רשמי), ישנם אחרים שעשו זאת במקומה. חמי פור בוכראי החליט לעשות מעשה ובגיל 40 החל להקליט את המוסיקה עליה גדל.

עד אותה נקודה, עסק בעיקר במקצועות המטבח והמחשב, ומדי פעם קפץ לעשות קולות רקע (למשל לרונית רולנד באלבום "כל אחד והקטעים שלו"). שנתיים למד בבי"ס רימון (באותה שכבה עם אביב גפן...) ומשהחליט להתמקד במוסיקה, חבר ליזהר אשדות (שייעץ מוסיקלית) ולטל מטמור מאינפקציה (שהפיק מוסיקלית) והוציא שני סינגלים ("אשה קטנה", "המכתב"), המשלבים את המוסיקה הפרסית עם אלמנטים אלקטרוניים. אלבום בכורה מלא צפוי לצאת במהלך 2007.