מיכאל מושונוב, בנם של השחקנים מוני מושונוב וסנדרה שדה, נחשף לעיני המצלמות כבר בגיל 4 כאשר השתתף בתכנית "מסיבת גן" של ירון לונדון. לאחר שלמד משחק בסדנת המשחק של יורם לוינשטיין השתתף בהצגות ("צבעים בחול", "יומן חוף ברייטון"), סדרות טלויזיה ("אקזיט", "פרשת השבוע") וסרטים רבים ("חתונה מאוחרת", "איים אבודים", עבור משחקו באחרון זכה בפרס אופיר לשחקן הטוב ביותר לשנת 2008).

אולם אומנות במה נוספת טיפח מאז גיל 17, כאשר המריא יחד עם חברו מיכאל כהן לניו-יורק, שם גילו את אהבתם להיפ הופ. מאז החלו לאלתר ולהקליט בבית, עד אשר הופיעו לראשונה ב-2003. אל השניים הצטרף הסקראצ'ר איתי דראי (אקא וולטר איינשטיין צפרדע), DJ ירושלמי שפעל עד אז במסגרת קבוצת האלקטרו-היפהופ הירושלמית אגיטפופ.

המפגש הראשוני של הקהל הרחב אל השלושה העלה מיידית קונוטציה לאולדסקול היפ הופ מניו-יורק, שאותו מובילה בגאון שלישיה יהודית אחרת, הביסטי בויז. לימים טען מושונוב ש"ההיפ הופ בארץ מאד נשען על הסטייל של הבלינג בלינג והראוותנות, והכאילו אווירת גטו. אנחנו דווקא רצינו להביא את הפשטות, אווירת הרחוב, האולד סקול, בלי יותר מדי התחכמויות", אך התיחכום זרם מהם בטבעיות, כפי שהעידה עבודתם: כל אחד מהם כתב לעצמו את הבתים שהוא שר, יחד הלחינו ואז וולטר הוסיף את חלקו בסימפולים ובמעברים המוסיקליים. גם הקליפ הראשון שצילמו (לשיר "פאן פאן פאן") שפע מקוריות ותיחכום, כמיטב הקליפים של הביסטי בויז (ובמיוחד החווה לקליפים של Sure Shot ו-So Whatch Want). בעניין זה יש לציין כי כהן התוודה פעם שגם להקת היפהופ חלוצית מקומית היוותה השראה על הצמד - פיזדה פמילי, שהקליפ שלה לשיר Save As מחווה אף הוא ל-So Whatch Want.

נוסף על ההשפעות האמריקאיות הניכרות משנות השמונים והתשעים, כהן את מושון הפגינו ידע והערכה גם למוסיקה ישראלית קלאסית. כך הסינגל שני, "מה קורה לי" הכיל סימפולים של רותי נבון. אלבום הבכורה "כושר גופני" יצא ב-2008 והיקנה להם מיידית מקום של כבוד בפנתיאון ההיפ הופ המקומי. מיכאל כהן ניצח על ההפקה המוסיקלית . האלבום הוקלט באולפנו של אורי שוחט, שגם ביצע את המיקסים לאלבום. בהמשך השנה התארחו באלבום הבכורה של ג'וני (יונתן גולדשטיין) עם השיר "מסיבת כתה".