ליטרשפיך (lietterschpich) פעלו זמן קצר מאד, (בין 2003-2005) אך בהופעותיהם הותירו רושם רב שלא במהרה יימחה, הכל הודות להופעות אקסטטיות זורות אימה ופחד, מיצגי זוועות ונויז בלתי מתפשר שלא השאירו צופה אחד בקהל באדישותו.

ליטרשפיך היתה סופרגרופ נויז שקיבצה אמני רעש מוכרים וותיקים בתחום זה: רני זגר ועוז וולט מלהקת Vultures על "שירה" וקלידים בהתאמה, דודיק אופנהיים (ברברה, Cadaver Eyes) על התופים וערן זקס (Incarnation) ואביעד אלברט (החזית האלקטרונית) פעלו יחדיו על חטיבת הרעש כאשר זקס משתמש בנו-אינפוט מיקסר, כלומר מיקסר במערכת סגורה שיצר נויז בעוד אביעד ישב על המיקסר הסופי ומיקסס את כל הווקלס של רני והנויז של עוז וזקס. מאוחר יותר הצטרפה עלמה בן יוסף (פנדה פורן) כיצרנית רעש נוסף על ווקמן וסמפלר.

מלבד הרעש, ליוו את הופעותיהם מיצגי וידאו שפעלו בקורלציה עם הרעש ליצירת אוירה פסיכודלית וכאוטית. תמונות תזזיתיות, מרוטשות, מראות מלחמה, שינויים מהירים משחור-לבן לצבעים בוהקים. ברקע חרחורים, הלמות תופים קורעות אזניים, הדים, צלילים חדים שנעים מרעש לדממה ושוב לרעש. כמה שיותר מטלטל, כמה שיותר מזויע.

בטרם התפרקה הלהקה, הספיקו חבריה להקליט אי.פי בשם Quasi ובו שלוש רצועות, אחת מהן אינטרפרטציה נויזית ל-Monkey Gone to Heaven של הפיקסיז. האי.פי יצא בלייבל Woolwung בשיתוף עם הלייבל "משהו על הדרך". ב-2005 אף השתתפה בפסטיבל למוסיקה מודרנית בבלפסט בתמיכת משרד החוץ. אך מיד לאחר מכן, ערכה הופעת הפרידה (יחד עם ברברה) במועדון הפטיפון בתל-אביב בתאריך 11-08-2005 תחת הכותרת "Sperm Hello, Wave Goodbye".

עם זאת, סימני תחיה יחידים התגלו לאחר מותה המוכרז של הלהקה. אלבום בכורה מלא בשם I Cum Blood In The Think Tank יצא ב-2007, שנתיים לאחר הפסקת הפעילות, בהוצאה משותפת של הלייבלים תופת פרופט ו-HCB של דודיק אופנהיים. שנה מאוחר יותר חזרו אופנהיים, זגר וזקס אל הבמה תחת השם ליטרשפיך דיאט. ב-2010 התאחדה הלהקה להופעת התרמה בודדת עבור לב "בום" בומשטיין, חבר Seventeen Migs of Spring, שחלה במחלת הסרטן. וב-2011 ערכה עוד הופעה מקומית עם דייב פיליפס בטרם המריאה לפריס להשתתף בפסטיבל Sonic Protest.