משנפרדו דרכיהן של נגה שלו ונגה שץ (אקא NX2), התמוסס קמעא הכח הנשי שפרח ולבלב בלייבל האינדי פית/קית. הכח התאושש והתחזק ב-2008, כאשר ריקי בן דוד, לשעבר סולנית וגיטריסטית Evil Speakers, שבה אל הבמה עם מיטל אלה כצמד שוגייז-נויז. השתיים החליפו ביניהן תפקידים בין הגיטרה, הבאס והתופים וניגנו בעיקר שירים של בן-דוד וחומרים שצמחו במהלך החזרות. לאחר כמה חודשים הצטרף אריאל קליינר, מתופף להקת מורה חיילת דאז, שכפראפראזה על שמה התבסס שם ההרכב שלהן. הטריו הופיע חמש פעמים בלבד, הקליט אי.פי בבית פית/קית שלבסוף נגנז, אך שיר אחד מתוכו ("משהו קשה") יצא באוסף הרביעי של פית/קית.

לאחר פרישתה של מיטל מן ההרכב, נותרה בן דוד לבנות אותו מחדש. ב-2010 רקם עור וגידים ההרכב המחודש של מורחת לאקום עם אורן זילברשטיין (Do you like my shoes) על הגיטרה, קרלה סאול (אקס סטרוברי ג'אם ואשכרה מתה דאז) בבאס והמתופף אורי ריכטר.

ההרכב המעובה זנח את השוגייזינג לטובת פוסט פאנק רעשני ומכסח. ב-2010 השתתף בפרוייקט אינדי סיטי בו ביצע בשיטוט פלורנטיני את "משהו קשה" בצורה משהו רכה, אך המפץ הגדול נשמר לאוקטובר 2011, כאשר הושק אלבום הבכורה האפונימי של ההרכב.