האחות החורגת של אינפקציה, האם הממזרה של אטליז, מטבוחה נוסדה ב-1996 ע"י גיא בן שטרית, עמרי הנגבי וירון שראל עם יפתח כדן, חמישית ממלוויו של אלברט בגר. הרביעיה ניגנה חומרים אינסטרומנטליים מפותלים, שנטעו את העיבודים והסגנון המוזיקלי של ההרכב. ההופעה הנדירה היחידה של מטבוחה בפורמט זה התקיימה בגלריה לאמנות "סוגי" ביפו.
 
ב-1997 פגש בן שטרית את יעל קראוס וגייס אותה לשורות ההרכב כסולנית. קראוס הפכה את דירתה התל-אביבית, בה אוחסן ציוד מוזיקלי של מועדון "קראוס" השייך לאביה, לחדר החזרות של הלהקה. מטבוחה לא זכתה לשחרר חומרים רשמית בארבע שנות קיומה אך הקליטה חומרים רבים (וב-Qube ניתן למצוא בלעדית שניים משיריה שהוקלטו בחזרות: Swallow Your Guns, Hole In The Lung). במרוצת זמן זה הצטרפו מוסיקאים נוספים אל ההרפתקה, ביניהם בנו הנדלר, גיא זהבי ושרית שצקי. ב-2000 החל בן שטרית לבשל ולהבשיל את אטליז, כאשר הנגבי ושצקי ממשיכים עמו הלאה ואליהם מצטרפים מאיה דוניץ, אדם שפלן ואור בהיר ומטבוחה הופכת רשמית להרכב היסטורי מוערך.
 
במשך תשע שנים זכתה מטבוחה לכבוד ספורדי עת אטליז ביצעו שיר פה ושיר שם בהופעותיה אך נושא האיחוד לא עלה על הפרק. ב-2008 נערך ערב כפול של פאניק אנסמבל ואטליז בבארבי התל-אביבי וכגימיק שותף אחד מחברי ההרכב האחד עם ההרכב השני ואילו כל אחד מההרכבים ביצע שיר של רעהו.  בעוד אטליז מבצעים את Fear של האנסמבל, בחרו האחרונים לבצע את "Splif" - של מטבוחה - ועוד עם הזמרת המקורית של השיר, היא יעל קראוס, אז סולנית פאניק אנסמבל. היה זה רמז מטרים לקראת מופע איחוד חד פעמי בינואר 2009 במועדון הלבונטין 7, כאשר מטבוחה שבה אל הבמה עם חבריה ה(כמעט) מקוריים קראוס, בן שטרית, הנגבי, זהבי וכדן ואליהם הצטרפה הקלידנית נועה הגש. היתה זו ההופעה השניה בהסטוריה של הלהקה ואולי גם האחרונה, סופית.