נתי לוי, החל את דרכו בגיל 17 כתגלית של היוצר ציון שרעבי. אחיו הצעיר של ישי לוי, התגלה כזמר נפלא בפני עצמו. שרעבי הפיק עבורו מוזיקלית את האלבום הראשון שלום נערתי שהיה הצלחה מסחרית ענקית. האלבום כלל להיטים כמו "סוכר", "נטלי", "אישה" ו"פרא אדם" שהוקדש לאחיו ישי שהיה מצוי בתקופת שפל בשל התמכרותו לסמים. אש האלבום שיצא לאחר מכן המשיך את ההצלחה. שיר הנושא זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי ונתי לוי הפך ליקיר הבנות. גם באלבום נשיקות המשיך נתי להוות כוח מאוד משמעותי ומתוקשר במוזיקה המזרחית. הוא סומן ככוכב פופ, סמל מין ומושא להערצה. באלבומים שלאחר נשיקות לא הצליח נתי לשחזר את ההצלחות. האלבום השמיים הם הגבול שהופק על ידי חברת "האחים ראובני" היה היחיד שהצליח יחסית והגיע למכירות של 20 אלף עותקים. באלבום היו להיטים כמו "השמים הם הגבול", "הקבצן" ו"שיר אהבה לרודוס". אחרי אלבום זה איבד נתי את אותן יכולות קוליות שהפכו אותו לזמר מצליח. הוא כבר לא הצליח להגיע לאותם גבהים ווקאליים, והסילסולים לא היו איכותיים כבעבר. הוא נפרד ממנהלו המוזיקלי ציון שרעבי והוציא אלבומים כושלים כמו רוח סתיו ואדמה חרוכה. באמצע שנות ה-90 קיבל הצעה מחברת התקליטים "הליקון". שנה לאחר שנענה להצעת "הליקון" יצא אלבומו האור קרוב, שכלל להיטים כמו "אנא אלי" ו"סטאלה". האלבום היה מושקע מאוד. מבקריו של לוי טענו כי הוא מנותק מדרישות הקהל שמעוניין בפשטות במוזיקה המזרחית, ולכן האלבום לא זכה להצלחה.
ב-99 יצא אלבומו למענך, שהיה הרבה יותר "מזרחי" ומסחרי מקודמיו. האלבום נמכר הרבה יותר טוב, אבל לא הניב את התוצאות המיוחלות. הוא כלל להיטים כמו "אולה", "די לה", "כל הנרות" ושיר הנושא.
ב-2000 יצא אלבומו חוגג 13 שנות זמר , בו הוא מסכם 13 שנים בהן הוא מופיע, מקליט, כותב ומלחין. זהו אלבום חאפלה הכולל גירסאות כיסוי ללהיטי עבר שלו ושל אחרים למעט שיר חדש אחד "העיניים של המדינה" המציג את עמדתו נגד ירידה מהגולן. האלבום הופק על ידי חברת ההפקות של אבי גואטה, מנהלה האישי של שרית חדד.
לוי נתפס כזמר אולפנים מצוין, אבל מנגד זמר הופעות בינוני. בפן האישי, איבד את אחיו הגדול ממנו, יגאל, שנהרג בתאונת אופנוע. עם האח היותר מפורסם, ישי, הוא נמצא בנתק מוחלט. נתי נישא ליעל, הצעירה ממנו ב-12 שנה.
