תעוזה רבה נדרשת מאמנים אשר מתעסקים עם מיטב הטקסטים של משוררי ישראל וכשזה מתליח - הביקורות יוצאות מכליהן.  עמנואל חצור העז, הצליח ואמנם זכה למחמאות יוצאות מכליהן (למשל "עמנואל עצמו, במילותיו, הוא ציפור נדירה בעולם שהולך ומאבד את התרבות, במובן הקולטוריסטי של המילה. משכיל, קוהרנטי, רחב, עמוק וגלוי לב, הוא כותב שירים מצוינים, שמתאימים מאוד ליכולות (ולמגבלות) שלו כזמר מבצע" כפי שכתב עליו אסף נבו).

עמנואל הקרית-טבעוני החל את הקריירה ב-2002 בדמו בשם "סקיצות" בעל שמונה קטעים אשר הקליט עם אורי ביתן, טל פדר עמית לורבר וירון סמיט. הדמו לא עורר כמעט תהודה אך גם לא ריפה את ידיו. הוא המשיך להופיע עם אורי ביתן, נעה לוי ועדי לוז (שכניו מקרית מטבעון) ברחבי הארץ עד ל-2006, אז גיבש את שירי האלבום "אורשמש מחלט", שם שנגזר משירו של דוד אבידן "הרחובות ממריאים לאט" (שזכה, אגב, רק שנתיים וקצת לפני כן לביצוע אחר מאת דרור להב באלבום הבכורה שלו "כל הצבעים"). באלבום, אשר הופק על ידי דוד לוריא, משתתפים בנוסף ללהקתו הבאסיסט בן ורד, המתופף אבי ברק, הצ'לן אהד דניאל, הסקסופוניסט עמיקם קימלמן ונעמן טל בגיטרה אקוסטית. האלבום יצא בסוף 2008.

לצד שירו של אבידן, בוחש חצור בטקסטים של יונתן רטוש ("לפי חרב", "קץ"), נתן זך ("רגע אחד") ובספרי ספר  הספרים (בראשית ב"קריאה - להתעורר" ושיר השירים ב"איתי מלבנון כלה").