צמד אקספרימנטל נויז ירושלמי, המקליט חי את הופעותיו ומעצב בעצמו (ובכשרון רב) את עטיפות אלבומיו
אחד היתרונות שיש לירושלים על תל-אביב הוא מקום הופעות שמקליט את הנערך בו ומוציאו לשוק - אם בצורה עצמאית ע"י האמנים ואם בצורה ממוסדת ע"י בעלי המועדון - ובכך עושה עבודת קודש בתיעוד היצירה העמאית בארץ. תל-אביב חסרה מקום כזה (למעט הופעה בודדת של מיקי שביב שהוקלטה בחנות האזן השלישית בשינקין). לירושלים יש כמה. הבולט שבהם הוא פאב הרוזה.
מאז 2002 פעלו בבירה שכי פירו וליאור אשכנזי – צמד מוזיקאים מקורי ואקספרימנטלי. המוסיקה שיצרו היא עירוב של הקלטות שטח (תנורים של מכונות יצור, ברזלים ועוד), דרונים, ביטים, רעשים מוקצנים וסימפולים. מאז 2005 הופיעו חי (בעיקר ברוזה) וכמה מההופעות הללו הוקלטו והופצו עצמאית על ידם (ביניהם, שני אי.פים הנקראים "מחווה לרוזה"). כל ההקלטות/הופעות של פיקה/קין מאולתרות – כשכל אחד הביא חומרים בלי להכיר את החומרים של השני, כדי ליצור ראשוניות גם בחווייה של המאזינים וגם בזו של המופיעים. מאז 2006, יצאו חמישה אי.פים כאלה, במתכונת של אחד לחודש. הצמד אף עיצב בעצמו את עטיפות האלבום.
ב-2006 ערכו מספר הופעות כשאליהם נוסף אורי קריסטל (אקא סאבסוניק) ועומר שוורץ (DJ Nemoi). יחדיו פעלו תחת מספר שמות, ביניהם דם חלוץ, עמרם הפסיכי (קטע רשמי בשם "רמשים" יצא בסדרת הספליט בלייבל אוגנדה) ורמש. יתר על כן, ב-2008 הוציא כל אחד מהם אלבום סולו ("פיקה" האפונימי של פיקה ו-"בחורף" של קין).
