קוביאשי הוא שם דמות בסרט "החשוד המיידי". באחת הסצינות בסרט, מרים הבלש כוס קפה שבתחתיתה כתוב פורצלן. מכאן נגזר שמה של הלהקה ואיור ברוח זו מופיע ע"ג העטיפה הקדמית של אלבום הבכורה שלה, Fאן-כי-נונסנס, שיצא ב-2005 בהפקה עצמית.

קוביאשי פורצלן עברה תהפוכות רבות. היא החלה את דרכה בסוף 1997, כאשר המתופף שגיא זקס והקלידן לוי קליין נפגשו בצבא ההגנה לישראל, בבסיס אי שם בארץ (שם גם הגה קליין את שם הלהקה ). הם הגיעו מרקע מאוד שונה - שגיא ממשפחה כופרת/אוכלת שיקוצים/ אוהבת מיעוטים וקליין ממשפחה דתית/מתנחלת טיפוסית/ אוחזת בנשק, אך הם מצאו שפה משותפת במוזיקה ובהומור. שניהם גילו עניין במוזיקה של שנות ה-70, בעיקר פאנק , דיסקו ורוק מתקדם כששגיא משלים לקליין את התקליטיה הלועזית הכוללת: סטיבי וונדר, קאמל וכיו"ב, וקליין משלים לשגיא את זו העברית : מתי כספי, שלמה גרוניך וכו'.

הם ניסו להקים להקת חתונות אך משהפרויקט הזה לא התרומם, החלו לכתוב מוזיקת ריקודים אינטיליגנטית הומוריסטית ולחפש נגנים. אחרי שקליין נטש, נותר שגיא לבד במערכה, והחליט לנסות להרים את הפרויקט בעצמו. לשם כך, החל ללמוד קלידים ולכתוב לבד. בשלב זה של הלהקה תחלופת הנגנים היתה גבוהה. אנשים הגיעו, עזבו, נזרקו. בין השאר הגיע שוב קליין לכמה חודשים, וכן הגיע גיטריסט מוכשר בטירוף, אמיר סגל, בנו של המנצח הגולה אורי סגל, דרך מודעה. הלהקה הייתה פעילה מספר חודשים, עם הופעות בעיקר בנתניה ובאקדמיה לאומנויות בצלאל בירושלים, ועם נטישתו המחודשת של קליין וכניסת החברים ללימודים גבוהים, התפרק ההרכב. או אז, החליט שגיא להקליט דיסק דמו, תחת השם "שגיא זקס והקוביאשי פורצלן". בדמו היו שלושה קטעים: "הדילטאנט", "מיד" ו-"למחוק את בנצי טייק #2", וניגנו בו .שגיא זקס (תופים, קלידים, שירה, קולות), אמיר סגל (גיטרות, גיטרה בס), אריאל רוקם (כלי הקשה), רותי דן (חליל צד) ואהוד וייסבורד, מירב היקרי ועמית גורדון בקולות, מחיאות כפיים ורצון טוב.

הדיסק הסתובב בסצינה הירושלמית וקיבל ביקורות חיוביות, אך האנרגיה להרכב אזלה. בשנת 2001, חבר של שגיא וקליין, דרור ארוסי, ארגן ערב הוקרה ללהקת Camel ואיחד את חברי קוביאשי תחת השם "קאמל לייטס". לאחר ההופעה חזר ההרכב לעבוד, הפעם בירושלים, בסטודיו ר.א. הפקות. דם חדש הגיע בדמותם של ינאי זקס, אחיו הצעיר של שגיא, נגן כלי הקשה שהביא הרבה "אנרגיה חיובית; אריק חייט, קלידן מוכשר (ומלחין בחייו הפרטיים), פעיל בסצינת המוסיקה המתקדמת ושנות ה-70 הישראלית, הביא את התדרים הנמוכים עם סינת-בס וסינתיסייזר. ההיכרות עמו החלה בערב "קאמל" אותו עזר להפיק ונמשכה בשיתוף פעולה שלו עם שגיא. ביחד, הפיקו וניגנו בהרכבי פרוגרסיב, כמו בלו מארבל, סימפוזיון וסנהדרין; עומר הכט, נגן כלי הקשה ומפיק נחוש, שהביא הרבה הופעות ופרוייקטים להרכב הכושל.

ב-2005 הוקלט אלבום מלא. באלבום 21 רצועות, חציין ראיונות עם חברי הלהקה המשולבים בינות לשירים. אחד מהשירים, "מאוחר מדי", זכה לרמיקס ע"י מורפלקסיס. גירסא זו נכללה באוסף "פולארויד 03" של מגזין #13 של השרת העיוור. בסוף 2006 יצא אי.פי מלא של רמיקסים לשיר בשם "ממוקסס מדי", כשאל מורפלקסיס מצטרפים הממקססים ולאד שוסטרמן, Fאנק סינטרה, מארקי Fאנק ולופיטר. ב-2008 שחררו לרשת הופעה חיה שהקליטו במועדון לבונטין 7 התל-אביבי ב-09/03/2008.

ב-2009 הוציאו את הסינגל "כפרה", גירסת כיסוי לשירו של דני בן ישראל מאלבומו המיתולוגי "חנטריש שלוש ורבע". בסינגל התארח שלמה מזרחי על הגיטרה.