בראיה לאחור, אפשר לומר שצמד הפטיפוניסטים אורי "מיקסמאנסטר" ורטהיים ועופר "סקולמאסטר" טל היו הדבר הטוב ביותר שיצא (ושרד) מלייבל האלקטרו הכי מוזר ומחתרתי שהתקיים בארץ - בומבאקלאט. הרבה לפני שמהפכת המאש-אפ חדרה למיינסטרים, קצת לפני שטכניקת ה-Cut&Paste חלחלה אל המחתרת הישראלית (למשל דיגיטל_מי) ולייבלים כגון אק-דאק נתנו במה לז'אנר כזה, התמקצעו השניים בקולאז'ים טחונים דק-דק של סמפלים מתוך אלבומי ויניל נידחים.

השניים נפגשו בשירותם בנח"ל בסוף שנות השמונים והתגוררו יחד בתל-אביב לאחר השחרור. שניהם נודעו כאספני תקליטים (לטל הנגישות היתה רבה יותר - הוא עבד בחנות התקליטים "חור בשחור" המיתולוגית). בהשפעת DJ Shadow (מי אם לא הוא) ותחת המוטיב "להוציא את הסימפול מהקשרו", הקליטו את אלבום הבכורה Now What You Hear Is Not A Test ב-2002. בד בבד, קיבלו השניים כבוד להנחות תכנית רדיו בקול הקמפוס. השניים לא ידעו להביא את החומר לבמה, על כן איגדו סביבם חבורה של מוסיקאים שיטענו את הפטיפונים במוסיקה חיה. שביעיית המוסיקאים הפכה לבסוף ללהקה בפני עצמה - התפוחים, שהקליטה עד 2008 שלושה אלבומים של Fאנק אלקטרו ג'אז בנוסח Jazzmatazz.

2007 היתה שנה של פריצה נוספת מהאלמוניות היחסית, פריצה שהבקיעה משני כיוונים: הרמיקס "חשיש" שערכו עבור להקת בום פם, המבוסס על שירם "חתול וחתולה", שנכנס רשמית להוצאה מאוחרת של אלבום הבכורה שלהם וזכה להצלחה כבירה. בנוסף, אלבומם השני, Music Heads, זכה לביקורות מפרגנות בסיכומי השנה. במקביל, תרמו את כישוריהם להרכבים אחרים בסביבה: סקולמאסטר נטל חלק בהרכב Green Room של הסקסופוניסט ערן גרין, בהרכב הדאב/Fאנק דחלילים עם שי רן ויוני הלוי ובהרכב הליווי המורחב של הבילויים (שהופיע כמה פעמים תחת השם תזמורת אלטלנה). מיקסמאנסטר הקים ב-2007 את הקוליפונס עם כלבתא וקותימאן.