מראשית דרכה של מנור, ועד שהתמסרה להבאת האמת שמייצגת האמנות של בילי הולידיי לאנשים רבים ככל האפשר, היא עברה מסלול די רגיל של מוסיקאי צעיר בישראל. מנור נולדה ב-1950 בחולון, וגדלה בבית מוסיקלי מאוד. היא למדה נגינה בפסנתר קלאסי, ואחר כך עברה לגיטרה חשמלית, ניגנה בלהקות קצב צעירות והתקבלה לשירות צבאי בלהקת השריון. אל הג'אז התוודעה מנור דרך אלברט פיאמנטה, שהיה המנהל המוסיקלי של הלהקה. רומן קונסמן, איש הפלטינה, הוא שהכיר לה את המוסיקה של בילי הולידיי. שירתה של הולידיי לימדה את מנור את אמנות ההגשה האישית של שיר.
אחרי עבודתה עם להקת פלטינה עסקה מנור לפרנסתה בהקלטת פרסומות, והצטרפה באמצע שנות ה-70 ללהקת איזוליר בנד, עם רוני וייס, מוטי דיכנה ועמי פרנקל, שאיתם השתתפה מנור בפסטיבל הזמר של רשות השידור. ב-1978 הם הוציאו יחד אלבום בסגנון פופ הומוריסטי.
בסוף 1995 הגשימה מנור חלום להוציא אלבום שמתבסס על שירי בילי הולידיי בהגשתה. עבור האלבום כתבו מנור ובן זוגה, הפסנתרן והמפיק המוסיקלי נחום פרפרקוביץ', את השיר המקורי "מלכת הג'אז הגדולה" שהוקדש לליידי דיי. האלבום, שחור בכחול לבן, הציג חתך של השירים המזוהים ביותר עם הולידיי. השתתפו בו הנגנים אלי מגן, ירוסלב יעקובוביץ', איתן איצקוביץ' ונחום פרפרקוביץ'. מנור ופרפרקוביץ' מופיעים כצוות במועדונים ובבארים. ב-1998 הם העלו, במסגרת פסטיבל "ג'אז בים האדום", הפקה מקורית, שכללה עיבודים ג'אזיים לשיר השירים, מרביתם לחנים חדשים שנוצרו במיוחד לערב זה.
