מי שמתמצא בסיפור חייו של מארק אברט, הלא הוא Eels, אשר איבד את משפחתו בסיבות שונות ומגוונות, עשוי למצוא קוים מקבילים אצל שירה אילן. בגיל 21, תוך מספר חודשים, איבדה את אביה (תאונת דרכים) ואת אמה (סרטן) ונותרה בעולם לשרוד ולכתוב מוסיקה על כך כסוג של השלמה ותראפיה. את ההשראה לפתוח בתהליך שיקום מנטלי והתעוררות חזרה לחיים קיבלה אגב קריאת כתבה על אביב גדג', סולן אלג'יר, שעבר חוויות דומות.

בתקופה זו למדה אילן שירה אופראית באקדמיה למוסיקה בירושלים, שם עסקה בחומריהם של פוצ'יני ומהלר. לאחר מות הוריה, עברה לתל-אביב ונפרדה אט אט מעולם האופרה. מתוך האבל הוציאה מתחת ידה מוסיקה אחרת - פולק אקוסטי. ב-2004 אספה סביבה את הרכב הליווי שלה "שבת בבוקר", שהורכב מהכנר לושה סובה, הקונטרבאסיסטים אלון עזיזי וסלאבה קוזודוי ומהפרקשניסט רונן הלוי. הרכב זה ליווה את הקלטת אלבום הבכורה "חותם", אשר הופק ע"י אייל אפשטיין ואייל שינדלר ושדמו בעל שלושה שירים ממנו יצא ב-2006. קולות ליווי באלבום נתרמו ע"י אביטל רז, שבתמורה קיבלה תרומה זהה משירה אילן באלבום הבכורה שלה, Strange Love Songs.